Vayedaber

אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. פָּרָא בַּסִילֵיוֹס אוֹ נוֹמוֹס אַוגְרַיפֹיס. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם גוֹזֵר גְּזֵירָה. רָצָה מְקַייְמָהּ. רָצוֹ אֲחֵרִים מְקַייְמִים אוֹתָהּ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בְּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא גוֹזֵר גְּזֵירָה וּמְקַייְמָהּ תְּחִילָּה. מַה טַעַם. וְשָֽׁמְר֣וּ אֶת מִשְׁמַרְתִּ֗י אֲנִ֥י יְי. אֲנִי הוּא שֶׁשִּׁימַּרְתִּי מִצְוָתֶיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה תְחִילָּה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כָּתוּב מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָֽדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּֽאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְי אֲנִי הוּא שֶׁקִּיַימְתִּי עֲמִידַת זָקֵן תְּחִילָּה. אָמַר רִבּי סִימוֹן. כְּתִיב כִּי מִי גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר ל֛וֹ חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם וגו'. רִבִּי חָמָא בֵּירִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חַד אָמַר. אֵי זוֹ אוּמָּה כְאוּמָּה הַזָֹּאת. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִין לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים. וּמְגַדֵּל זְקָנוֹ. שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיאַךְ דִּינוֹ יוֹצֵא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵן. אֶלָּא לוֹבְשִׁים לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִין לְבָנִים וּמְגַלְּחִין זְקָנָם וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִים. יוֹדְעִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוךְּ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן נִיסִּים. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֵי זוֹ אוּמָּה כְאוּמָּה הַזָֹּאת בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם הַשִּׁלְטוֹן אוֹמֵר. הַדִּין הַיּוֹם. וְהַלֵּיסְטֵיס אוֹמֵר. לְמָחָר הַדִּין. לְמִי שׁוֹמְעִין. לֹא לַשִּׁלְטוֹן. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בְּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. אָֽמְרוּ בֵית דִּין. הַיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת. הֶעֱמִידוּ בִימָה [יַעַמְדּוּ סֻנֵיגוֹרִין יַעַמְדּוּ קַטֵּיגוֹרִין. שֶׁאָֽמְרוּ בָנַי. הַיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה.] נִמְלְכוּ בֵית דִּין לְעָֽבְרָהּ לְמָחָר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת. הֶעֱבִירוּ בִימָה לְמָחָר. יַעַבְרוּ סֻנֵיגוֹרִין יַעַַבְרוּ קַטֵּיגוֹרִין. שֶׁנִּמְלְכוּ בָנַיי לְעָֽבְרָהּ לְמָחָר. מַה טָעַם. כִּ֤י חוֹק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵאלֹ֘הֵ֥י יַֽעֲקֹֽב. אִם אֵינוֹ חוֹק לִיִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֽב. רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְשֶׁעָבַר אֶלֶּא מֽוֹעֲדֵ֣י יְי. מִיכָּן וָאֵילַךְ אֲשֶׁר תִִּקְרְא֥וּ אוֹתָם. אָמַר רִבִּי אִילָא. אִם קְרִיתֶם אוֹתָם הֵם מוֹעֲדַיי. וְאִם לָאו אֵינָן מוֹעֲדַיי. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כָּתוּב רַבּ֤וֹת עָשִׂ֨יתָ ׀ אַתָּ֤ה יְי אֱלֹהַיי נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵ֫לֵ֥ינוּ. לְשֶׁעָבַר רַבּ֤וֹת עָשִׂ֨יתָ. מִיּכָּן וְהֵילַךְ נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵ֫לֵ֥ינוּ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוּרְלוֹגִין. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בַּר חֲנִינָה. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שׁוֹמֵרָה. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי אָחָא. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ טַבַּעַת. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. לְנַגָּר שֶׁהָיָה לוֹ כְלֵי נַגָּרוּת. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ אוֹצָרוֹת כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָם לוֹ. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. לְרוֹפֵא שֶׁהָיָה לוֹ נַרְתִּיק שֶׁלְרְפוּאוֹת. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נרתיק. כיס שמשימין בו מיני רפואה וכלים השייכים לרפוא':

ארלוגין. מורה שעות וכך נקרא בלע''ז ארלוז''י:

רצה מקיימה רצה אחרים מקיימין אותה. כצ''ל:

פרא בסיליוס. כביכול מחזיק עצמו פחות מהבסיליוס שהוא המושל הגדול אלא כמו נומיס או גריפיס והן מיני שררות וממונים תחת ממשלת הבסיליות והוא גוזר גזירה ומקיימה בעצמה תחיל' כדמסיים בנוהג שבעולם וכו':

רִבִּי חֲנַנְיָה חַבְרֵהוֹן דְּרַבָּנִן בָּעֵי. 7b וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ. מַה טָעֲמָא. אַל תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל ק֥וֹל הַנַּעַ֭ר בַּֽאֲשֶׁ֥ר הוּא שָֽׁם׃ אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב לֹֽא יִתְיַצְּב֣וּ הֽ֭וֹלְלִים לְנֶ֣גֶד עֵינֶי֑ךָ. לָמָּה. [שֶׁ]שָׂ֝נֵ֗אתָ כָּל פֹּ֥עֲלֵי [אָֽוֶן]׃ דָּרַשׁ רִבִּי יִשֹשָכָר דִּכְפַר מֶנְדִּי. כִּי ה֭וּא יָדַ֣ע מְתֵי שָׁ֑וְא וַיַּרְא אָ֗֝וֶן וְלֹ֣א יִתְבּוֹנָֽן׃ אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי. אִם זַךְ וְיָשָׁר הָיִיתָה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא אִם זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. זַרְזִ֣יר מָתְנַ֣יִם אוֹ תָ֑יִשׁ וּ֝מֶ֗לֶךְ אַל ק֥וּם עִמּֽוֹ׃ בְּנוֹהֵג שְׁבָּעוֹלָם זֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּח זַרְזִירוֹ וְזֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּחַ זַרְזִירוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא וּ֝מֶ֗לֶךְ אַל ק֥וּם עִמּֽוֹ. לֹא בָעֵי תָקוּם עַל דִּידֵּיהּ. [כִּי] לֹֽא לָנֶ֥צַח יָרִ֑יב. לֹא לִנְצוֹחַ יָרִיב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא לנצוח יריב. אין דעתו לנצוח לבני אדם וכביכול רוצה הוא בעצמו לקיים אומרו לחסד ולרחמים:

אם זך וישר היית. הוה משמע מעולם ואין כתב כאן אלא אתה דמשמע כעת אם אתה זך וישר:

וירא און וגו'. כלומר אף על פי שרואה את הנולד ויודע שיעשה און עם כל זה ולא יתבונן לפי שאינו דן אלא לפי מעשיו כאותה שעה שעומד בה:

למה ששנאת כל פועלי און. פועלי און משמע באותו שעה שפועל הוא שנוי ולא מקודם אף על פי שהקב''ה רואה את הנולד:

הלכה: וְיֵצְאוּ אַף עַל הָעֲצֶרֶת. עֲצֶרֶת חֲתוּכָה הִיא. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. פְּעָמִים חֲמִשָּׁה פְעָמִים שִׁשָּׁה פְעָמִים שִׁבְעָה. שְׁלֵימִים חֲמִשָּׁה. כְּסִדְרָן שִׁשָּׁה. חֲסֵרִין שִׁבְעָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אשכחת אמר. דתני בברייתא חדא דגם עצרת אינה חתיכה דלפעמים היא בה' בסיון וכו' כדלעיל בהלכה א':

עצרת חתוכה היא. ברור הדבר וחתוך שיודעין יום נ' לעומר עצרת היא:

גמ' ויצאו אף על העצרת. ולמה אין יוצאין בסיון להודיע מתי יעשו עצרת:

משנה: עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין, עַל נִיסָן מִפְּנֵי חַפֶּסַח וְעַל אָב מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית וְעַל אֱלוּל מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַל תִּשְׁרֵי מִפְּנֵי תַקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת וְעַל כִּסְלֵו מִפְּנֵי חֲנוּכָּה וְעַל אֲדָר מִפְּנֵי הַפּוּרִים. וּכְשֶׁבֵית הַמִּקְדָּשׁ קַייָם יוֹצְאִין אַף עַל אִייָר מִפְּנֵי פֶסַח קָטָן׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מפני פסח קטן. פסח שני לטמא או בדרך רחוקה שהיו בראשון:

ועל תשרי מפני תקנת המועדו'. לאחר שקדשו ב''ד לתשרי השלוחין יוצאין ליום המחרת והולכין עד מקום שיכולין להיות שמגיעין עד החג ומודיעין אותם אם עיברו ב''ד לאלול אם לאו כדי שלא יהא לבן נוקפן ביה''כ ובסוכו':

ועל אלול מפני ר''ה. מודיעין מתי קדשו לחדש אלול ועושין בגולה ר''ה ביום ל' באלול לפי שרוב השנים אין אלול מעובר ואע''פ שעדיין יהיה ספק בידם שמא עיברוהו ב''ד שנה זו מפני הצורך על כרחם הולכים אחר רוב השנים שהרי זה א''א להודיעם ומודיעי' להם מתי מתחיל אלול כדי שידעו יום ל' שלו:

ועל אב מפני התענית. לפי שהוכפלו בו צרות יותר משאר תעניות ואף דגם בי''ז בתמוז אירעו בו ה' דברים מ''מ חורבן בהמ''ק תקיפא טובא וצרה אחת הוכפלה בו:

מתני' על ו' חדשים השלוחין יוצאין. ששולחין אותם להודיע לגולה לאחר שקדשו ב''ד את החדש. ולפעמים יוצאין אף מבערב וכגון שנראה בעליל ביום כ''ט או בליל ל' דודאי יקדשו ב''ד את החדש למחר א''נ בחדש מעובר דפשיטא לן שיתקדש ביום ל''א מלבד ניסן ותשרי אין יוצאין עד שישמעו מפי ב''ד מקודש וכדלקמן וכדי לידע אם ביום ל' קדשוהו וחדש שעבר עשו חסר או ביום ל''א וחודש שעבר מלא ואין השלוחין מחללין את השבת ולא את י''ט כדדריש לקמן בשלהי פרקין אשר תקראו אותם במועדם על קריאתם את מחלל את השבת והן העדים שיבאו ויעידו דכתיב במועדם ומדכתיב אשר תקראו למעט שאין את מחלל השבת להודיע שנתקיימו:

וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם: מַתְנִיתָה דְרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. בַּשֵּׁינִי וְנִסְכֵּיהֶֽם. בַּשִּׁישִּׁי וּנְסָכֶֽיהָ: בַּשְּׁבִיעִי כְּמִשְׁפָּטָֽם. מֵ''ם יוֹ''ד מֵ''ם מַיִם. אָֽמְרָה תוֹרָה. הֲבֵא שְׂעוֹרִים בִּיכּוּרִים בַּפֶּסַח שֶׁתִּתְבָּרֵךְ לְפָנֶיךְ הַתְּבוּאָה. הֲבֵא חִיטִּים בִּיכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לְפָנֶיךְ פֵּירוֹת הָאִילָן. אֶמוֹר מֵעַתָּה. נִיסּוּךְ הַמַּיִם בְּחָג שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לְפָנֶיךְ הַמַּיִם. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁירִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ לָהֵם גְּשָׁמִים מְרוּבִּין וּבַסּוֹף חָֽטְאוּ. לְפַחוֹת מֵהֶן אֵי אֶיפְשַׁר [שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְזֵירָה.] מַה הַקַּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה. מְפַזְּרָן לְיַמִּים וּלְמִדְבָּרוֹת וְלַנְהָרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא תֶיהֱנֶה הָאָרֶץ מֵהֶן. מַה טַעַם. לְ֭הַמְטִיר עַל אֶ֣רֶץ לֹֽא אִ֑ישׁ מִ֝דְבָּ֗ר לֹֽא אָדָ֥ם בּֽוֹ׃ הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁירִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ לָהֵן גְּשָׁמִים מְעוּטִין וּבַסּוֹף עָשׂוּ תְשׁוּבָה. לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן אֵי אֶיפְשַׁר [שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְזֵירָה.] מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן. מוֹרִידָן כְּדֵי הָאָרֶץ וּמַשִּׁיב עִמָּהֶן טְלָלִים וְרוּחוֹת כְּדֵי שֶׁתֶּיהֱנֶה הָאָרֶץ מֵהֶן. מַה טַעַם. תְּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑הָ בִּרְבִ֘יבִ֥ים תְּ֝מֹגְגֶ֗נָּה צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ׃ צִיָּ֤ה גַם חוֹם יִגְזְל֥וּ מֵֽימֵי שֶׁ֗לֶג שְׁא֣וֹל חָטָֽאוּ׃ עֲוֹנוֹת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּקַּיִיץ גָּֽזְלוּ מֵהֶן מֵימֵי שֶׁלֶג. כָּתוּב תָּמִ֗יד עֵינֵ֙י יְהוָֹ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵאשִׁית הַשָּׁנָ֔ה. כָּהֲנָא אָמַר. מֵֽרֵשִׁית֙ כְּתִיב. וְעַ֖ד אַֽחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃ מַדְוֶה לָהּ בְּרֵאשִׁית וִיהַב לָהּ אַחֲרִית טָבָא בְסֵיפָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מדוה לה בראשה. עושה לה כאב וצער בראשה בכדי דיהב לה אחרית טבא בסופה:

מראשית כתיב. חסר אלף:

עונות שעשו ישראל בקיץ. שלא הפרישו תרומות ומעשרות כהוגן:

מה טעמא תלמיה רוה וגו'. אף שברביבי' תמוגגנה שהוא מעט מעט מ''מ צמחה תברך לפי שבאין בזמן הצריך:

מורידין כדי הארץ. די הצריכה להארץ:

מתניתא דר''ע וכו'. כדאמר לעיל בפ' לולב וערבה והלכך אמור מעתה ג''כ התורה אמרה ניסוך המים בחג כדי שיתברכו המים בשנה:

וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן. רִבִּי אָחָא אָמַר. כְּהָדֵין דֵּירִין. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. כְּהָדָא (בֵנוֹמוֹן) [במגנימן]. 8a מַה טַעַם. הַיּוֹצֵר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל כָּל מַֽעֲשֵׂיהֶֽם: אָמַר רִבִּי לֵוִי. הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם כְּבָר הֵבִין אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם: אָמַר רִבִּי לָעְזָר. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם [מַה] נוֹחַ לְיוֹצֵר הַזֶּה. לַעֲשׂוֹת מֵאָה קַנְקַנִּים אוֹ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן. לֹא לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. יוֹצְרָן רוֹצֶה שֶׁיְּהֵא לִיבָּן יָחִיד אֵלָיו. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִי שֶׁהוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ כְּבָר הֵבִין אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶן׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר אבון וכו'. ר' אבון דריש יחד איוצר קאי שהיוצר והוא יחיד בעילמו כבר הבין את כל מעשיהם וכדלעיל מדלא כתיב ומבין:

א''ר ברכיה יוצרן רוצה וכו'. היוצר יחד לבם קא דריש מאי יחד אילימא דמייחד לבייהו בהדדי הא קא חזינן דלאו הכי הוא דלא לבו של זה כלבו של זה אלא כביכול רוצה הוא בכך שיהא לבם יחיד אליו אלולא שגזרה חכמתו יתברך ליתן הבחירה לבאי העולם:

א''ר אלעזר בנוהג שבעולם וכו' לא להסתכל בהן. כלומר ודאי נוח לו יותר להסתכל בהן אחר שכבר נעשו ובשעה שהוא עושה א''א לו להסתכל בכולן ומדת הקב''ה אינו כן אלא יוצר הוא אותן ומבין לכל מעשיהם ודריש לה נמי מדכתיב המבין דעל שעת היצירה קאי המבין בשעה שיוצר אותם בתחלה:

כהדא במגנימין. מגנימין היא כלי שמשתמשין בו חוזי הכוכבים להסתכל ולהביט במשטרי המזלות ורואין ומחשבין לפי סדר המזלות וכפי השעה ביום שנולד בו האדם ומגידין לו את קורותיו את שעבר והעתיד לבוא עליו. וזהו לפי הנוסחא דהכא במתני' כבני מרון בוי''ו והוא לשון חשבון כך הקב''ה ראה והבין את כל מעשיהם וכדמסיים מה טעמא וכו'. וכדדריש ר' לוי דהו''ל למיכתב ומבין מאי המבין אלא שכבר הבין משעה שנוצר הבין לכל מעשיהם ואת אודות הקורות אותם:

כהדין דירין. של צאן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source